הרכב של שלושה שופטי בית משפט העליון בראשות הנשיאה מרים נאור דחה עתירה שהגישו עיריית בת ים והחברה העירונית חוף בת ים נגד שר הפנים, זאת אחרי שסירב לאשר הקמת דיור מוגן לקשישים על קרקע בבעלות העירייה ברחוב קרן היסוד 14 בבת ים.

הפרשה תחילתה בשנת 2011, אז הממשלה קיבלה החלטה שמטרתה לקדם בניית מתחמי דיור לקשישים. עיריית בת ים הרימה את הכפפה והגישה למשרד הקליטה הצעה להקים מתחם דיור לקשישים של 200 יחידות דיור על קרקע בבעלות העירייה ברחוב קרן היסוד 14. ההצעה נמצאה מתאימה, ובדצמבר 2012 נחתם הסכם בין העירייה לבין משרד הקליטה, שבמסגרתו העירייה התחייבה להקים את הפרויקט ולהפעילו במשך 20 שנה. 

באוגוסט 2014 פנתה עיריית בת ים למשרד הפנים כדי לקבל את אישורו לפרסום מכרז לאיתור יזם אשר יקים את המתחם ויפעיל אותו, אך נדחתה על בסיס נימוקים תכנוניים. מסתבר כי התכנית החלה על הקרקע מתירה הקמת בתי ספר, גני ילדים, תחנות לאם וילד, מעונות ילדים, מועדוני נוער, בתי כנסת, מרפאות, מוסדות דת וצדקה – אבל לא דיור מוגן לקשישים.

בעתירתה לבג"ץ טענה העירייה כי שר הפנים סטה מהנחיות מינהליות ושקל שיקולים זרים בהחלטתו, אך עתירתה כאמור נדחתה. "הגעתי לכלל מסקנה שלא נפל בהחלטתו של שר הפנים פגם המצדיק את התערבותו של בית המשפט", כתבה השופטת נאור בפסק הדין. "שיקולים תכנוניים שנועדו לכך שהעירייה תפעל כדין ולא תפרסם מכרז שאין באפשרותה לממשו, אינם שיקולים זרים. אלו שיקולים רלוונטיים שראוי היה ששר הפנים ישקול".

מסכמת השופטת נאור: "אין בדבר כדי לגרוע מחשיבות הפרויקט או מחשיבותה של הקצאת דיור לקשישים בעלי זכאות לדיור ציבורי. אולם הקמת הפרויקט צריך שתיעשה בהתאם להוראות הדין".