בעלי דירות בבניין משותף ברח' בר אילן 69 בבת ים חתמו על הסכם תמ"א 38 עם חברה יזמית באוקטובר 2013. מחלוקות פנימיות בין בעלי המניות בחברה הביאו לפירוקה ולהקמת חברה חדשה תחתיה, בבעלות אחד מבעלי החברה הקודמת. נציג החברה היזמית החדשה פנה לבעלי הדירות, במטרה לבטל את ההסכם הקודם ולחתום על הסכם חדש וזהה עם החברה החדשה. רוב בעלי הדירות אכן הסכימו לחתום על החוזה החדש – למעט שני דיירים.

אחת מהדיירים הסרבנים דרשה כי תוצמד לה חניית נכים ויוענק לה פיצוי – ועד אז היא מסרבת לחתום. הדייר הסרבן השני סירב לחתום על ההסכם החדש ללא כל הסבר. בלית ברירה, ומכיוון שנדרשת חתימה של 100% דיירים לטובת הליך התמ"א בתרחיש שכזה, הגישו בעלי הדירות האחרים באמצעות עורכת הדין מיכל נבון תביעה למפקחת על רישום מקרקעין בחולון, דגנית קציר-ברין.

בעקבות הגשת התביעה, הגיעה הדיירת הסרבנית להסכמות עם היזם והתביעה נגדה הוסרה, במקביל הדייר הסרבן עמד בסירובו לחתום כשהוא לא טורח אפילו להגיש כתב הגנה. לאחר דיון בתביעה, קיבלה המפקחת את התביעה וקבעה כי בעתיד, ורק במקרה בו הדייר הסרבן יוכיח כי כתוצאה מפעולות החיזוק נגרם לו נזק – הוא יהיה זכאי לסעד של פיצויים – אך לא יהיה בכך כדי למנוע את עבודות הבנייה והחיזוק. כמו כן קבעה המפקחת כי הדייר יזכה בכל התנאים להם זכאים שאר הדיירים, והסמיכה את עוה"ד נבון להתקשר ולחתום בשם הדייר הסרבן על כל המסמכים הדרושים לביצוע העבודות. בנוסף, חייבה המפקחת את הדייר הסרבן בהוצאות משפט בסך 3,000 שקלים.

"מעיון בהסכם נראה כי התובעים נהגו לכאורה בשוויון כלפי בעלי הדירות, וכי פעולת הרוב נעשתה בתום לב", קבעה המפקחת בהחלטתה.

עוה"ד מיכל נבון | צילום: אורלי פוטוגרף