רצון ה' הוא שהדרך לעבדו בימינו תהיה דווקא על ידי שמחה וטוב לבב, מתוך גוף בריא וחזק, ולא על ידי תעניות וסיגופים
מאת הרב מאיר אבוטבול, מנהל בית משיח חב"ד בת ים
בפרשתנו מופיעה המצווה לסייע בפריקת המשא מעל חמור שכורע תחת כובד המשא. וזה לשון המצווה: "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו, וחדלת מעזוב לו? עזוב תעזוב עמו". המילים "וחדלת מעזוב לו" אמנם כתובות בנימת תמיהה, אך מעצם העובדה שהדבר נכתב בלשון חיובית, למדו חז"ל שיש מקרים שבהם רשאי האדם להימנע מהגשת עזרה – "פעמים אתה חדל". ואלו שניים מהמצבים האלה: זקן ואינו לפי כבודו, או כשהחמור עצמו הוא של נכרי ורק המשא שייך ליהודי.
את הפסוק הזה מפרש הבעש"ט כרומז לעבודת ה' האישית. ה'חמור' (אותיות חומר) הוא הגוף הגשמי והחומרי. והוא 'שונאך', מכיוון שאין ברצונו לעבוד את ה'. יכול אף לקרות שהוא 'רובץ תחת משאו' – מחמת עוצם חומריותו אין בכוחו לשאת את עול המצוות. מה תעשה? 'וחדלת מעזוב לו'? שמא תחליט שלא לעזור לגוף אלא לשברו על ידי תעניות וסיגופים? אומרת התורה: 'עזוב תעזוב עמו' – אל תענה את הגוף, אלא עזור לו שיהיה בריא וחזק ויוכל לשאת את משא התורה והמצוות.
אמרה זו של הבעש"ט עולה בקנה אחד עם ההלכה, שאסור לאדם "לצערו (=את גופו) בשום צער, אפילו במניעת איזה מאכל או משתה". אולם מבחינת ההלכה עצמה, יש יוצאים מן הכלל. המצבים היוצאים מן הכלל נרמזים בשני המצבים של 'זקן ואינו לפי כבודו' ו'בהמת נכרי'. אלה מצבים רוחניים שבהם מותר לענות את הגוף ולהימנע מלעזור לו.
מצב אחד הוא 'זקן, ואינו לפי כבודו'. זקן הוא "זה שקנה חכמה": יהודי שעומד בדרגה רוחנית עליונה, ואין זה 'לפי כבודו' לעסוק בצורכי גופו הגשמי. יהודי כזה רשאי להתעלם מצורכי הגוף ולהקדיש את כל תשומת לבו לעבודת ה'.
המצב השני הוא 'בהמת נכרי' – כאשר גופו של היהודי ירד לדרגת 'נכרי'. כלומר, הוא חטא ואיבד את הקדושה היהודית המיוחדת לו. מי שחטא וירד לדיוטה תחתונה, רשאי לנקוט דרך של תעניות וסיגופים כדי לתקן את חטאיו. אולם אף שבמקרים אלה יש מקום לעינוי הגוף, כותב רבנו הזקן ב'אגרת התשובה' שלו, ש"בדורותינו אלה", שבהם נחלשו בני האדם, אין להרבות בתעניות, אפילו לצורך תשובה, ועדיף לפדותן בצדקה.
חלישות הדורות הרי איננה דבר התלוי בבחירת האדם, וממילא זו הוכחה שרצון ה' הוא, שהדרך לעבדו בימינו תהיה דווקא על ידי שמחה וטוב לבב, מתוך גוף בריא וחזק, ולא על ידי תעניות וסיגופים. הקב"ה נותן לנו כוח לתקן את כל הדורש תיקון – גם חטאים ועוונות – לאו דווקא על ידי צער וייסורים, אלא מתוך מנוחה ושמחה ובריאות שלמה, באופן שהשלמות הרוחנית באה בתוך שלמות גשמית של גוף בריא ושלם.
מעובד משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח.
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
