בבית ריבק (רחוב הדדי 6) מוצגת בימים אלה התערוכה "מאחורי הקלעים" שבמרכזה שלושה אמנים המכוונים את מבטם אל מה שבדרך כלל נמצא מאחורי הקלעים של היצירה האמנותית, והופך למוקד ולמחולל של עבודותיהם. התערוכה מציגה אמצעים שונים בהם אמנים הופכים את יחסי הכוחות המוכרים בין מרכז לשוליים ביחס לשאלת התצוגה ובין תוצר לתהליך העבודה. את התערוכה אוצרת מירית קומר.

האמן דוד בן הרא"ש בודק בעבודותיו מטענים תרבותיים באמצעות מדיום הפיסול. בעבודותיו הפיסוליות, אובייקט יומיומי ומוכר מוסט מהשימוש השגור שלו או לובש צורה חדשה. בתערוכה הוא מציג את העבודה "אואזיס" – הצעה לזירת התרחשות: מבנה לוחות MDF צבועות בלכה אדום מהגוני, סימני ניסור אנכיים, נזילות לכה, אמבט זכוכית אקרילית ריק, צמח מבצבץ. לצדה מוצגת עבודה הנקראת "הנפילה של איקרוס (תוכי)", המורכבת מבליל של חומרי אבקות עם נוצות ופיגמנטים צבעוניים המונחים על גבי רשת ברזל מעוקמת. שתי עבודות נוספות מוצגות בתערוכה, "ללא כותרת (תיבה)" בה נחשפים תוצאות של תהליכים ופעולות שנעשו עם חומרים בקרבת לוח MDF בפרקי זמן שונים והעבודה "מתחת לדשא יש לנו את כל העולם" – הצצה ליקום אחר.

צילומי הקירות של האמנית מיכל טוביאס מתמקדים בחללי תצוגה רגע לאחר שפורקה תערוכת יחיד מכותליהם. בתערוכה זו מציגה טוביאס שלושה תצלומי עקבות שהותירו עבודותיו של גכטמן על קירות מוזיאון ישראל לאחר רדת תערוכתו הרטרוספקטיבית לאחר מותו. לצד שני תצלומים נוספים, האחד עקבות שהותירה עבודתו של אניש קאפור במוזיאון תל אביב לאמנות (1993), והשני לאחר תערוכתו של חיים דעואל לוסקי "צילום אופקי", במובי-מוזיאוני בת ים. בעבודת ההצבה שלה, "הכנה ל-A" הקיר מתפקד כנשא של זיכרון מאירוע היסטורי, טוביאס מתייחסת אל אחורי הקלעים של המחקר החומרי לקראת הפעולה עצמה והאופן בו תבליט נוצר.

עבודותיו של האמן מתן אורן עומדות בתפר שבין פיסול לציור. הוא מציג עבודות ממספר סדרות שונות שנעשו לאורך השנים: "ללא כותרת (גן עם מבנה)" 2016, "מחיצה (גן גשר)" 2014, "מוזיאון" 2011. בנוסף מוצגת סדרת הדגלים "דרך" 2017 שנוצרו בטכניקה בה צבע עובר מצדו האחד לצדו השני, ובכך מייצר שני דימויים במקביל משני צדי הבד, המשלימה את תנועת הצופה סביב העבודה.

התערוכה תציג עד 22 באפריל.