ההכרזה של בת-שבע "יחי אדוני המלך דוד לעולם" נועדה להזכיר את הבטחת הקב"ה הנצחית, ש"לא תיכרת המלוכה מזרע דוד לעולם". המשמעות היא שכל אדם שירצה לומר שהוא מלך המשיח, יצטרך להוכיח בראש ובראשונה את ייחוסו לדוד המלך.
מאת הרב מאיר אבוטבול
"וייתן אברהם את כל אשר לו ליצחק" (בראשית כ"ה,ה')
בפרשת השבוע מסופר על פטירתו של אברהם אבינו ועל קביעת מעמדם של צאצאיו: "וייתן אברהם את כל אשר לו ליצחק". ואילו "לבני הפילגשים… נתן אברהם מתנות, וישלחם מעל יצחק בנו". אברהם העדיף את בנו הקטן, יצחק, מישמעאל ובני השפחות, המבוגרים יותר, וקבע דווקא את יצחק כיורשו וכממשיך דרכו. כמובן שאברהם אבינו לא החליט זאת על דעת עצמו, אלא אלוקים אמר לו זאת במפורש: "כי ביצחק יקרא לך זרע".
הפטרת הפרשה עוסקת באירוע דומה, שהתרחש לעת זקנתו של דוד המלך. אדוניהו, בנו הגדול של דוד, ניסה לקחת את המלוכה. בת-שבע, אם שלמה, סיפרה זאת לדוד, והזכירה לו את שבועתו להמליך דווקא את שלמה, הצעיר. נשבע לה דוד שיקיים את שבועתו מכבר, "כי שלמה בנך ימלוך אחריי, והוא יישב על כסאי".
כששמעה זאת בת-שבע, הודתה לו והכריזה: "יחי אדוני המלך דוד לעולם!" נשמע לכם מוכר? אכן זו הכרזת הקודש שאומרים לפני מלך המשיח – יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד. המשמעות של בחירת יצחק ליורש היא, שאברהם העניק לו את סגולת הבחירה הנצחית שהקב"ה בחר בו – "אשר בחרת באברם". בכך קיבל יצחק והעביר ליעקב – וממנו לכל יהודי – את הקשר הנצחי, הבלתי ניתן לשינוי, שיצר הקב"ה עם אברהם אבינו.
וזו גם משמעות האירוע המסופר בהפטרה: ההכרזה של בת-שבע – "יחי אדוני המלך דוד לעולם" – נועדה להזכיר את הבטחת הקב"ה הנצחית, ש"לא תיכרת המלוכה מזרע דוד לעולם". זו הבטחה, שאפילו אם התנהגותם של מלכי בית-דוד אינה טובה, וגם "אם יעזבו בניו תורתי", בכל זאת "חסדי לא אפיר מעמו".
הסיבה לברית נצחית זו נעוצה בכך, שכתר המלכות שניתן לדוד המלך קשור בבחירתו של הקב"ה, ואצלו אין שינויים. כשהקב"ה בחר בדוד – זו הייתה בחירה נצחית, שאינה מותנית ושאינה יכולה להשתנות. הכרזתה של בת-שבע ביטאה את הנצחיות הזאת. אמנם דוד עצמו נאסף אל עמיו, אך כתר המלכות שניתן לו מאת ה' נשאר שלו לנצח, באמצעות שלמה בנו, וממנו למלכי בית-דוד האחרים, עד המלך האחרון שיעמוד מבניו – המלך המשיח. וכך מתקיים "יחי אדוננו המלך דוד לעולם!"
שלמותו של עם ישראל תלויה במלך. כך מצאנו, שרק עם הבחירה במלכי בית-דוד הגיע עם ישראל אל המנוחה ואל הנחלה, ועד מנוחתה ונחלתה של השכינה – בבניין בית-המקדש. זאת, כשם שהרמב"ם מגדיר את מצוות מינוי מלך: "למנות עלינו מלך, יקבץ כל אומתנו וינהיגנה". לכן שום ממשלה לא תושיענו, רק משיח צדקנו.
כך גם הגאולה של עם ישראל וחזרתו אל המנוחה ואל הנחלה, ובכלל זה בניין בית-המקדש השלישי וקיבוץ כל נידחי ישראל, מתחילה עם עמידתו של המלך המשיח שבו תתקיים במלוא השלמות הברכה וההבטחה: "יחי… המלך לעולם"!
מעובד משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח.
