הרמב"ם כותב: "עבירות שבין אדם לחברו כגון החובל, המקלל או הגוזל את חברו וכיוצא בהן, אינו נמחל לו לעולם, עד שייתן לחברו מה שהוא חייב לו וירצהו. אף על פי שהחזיר לו ממון שהוא חייב לו, צריך לרצותו ולשאול ממנו שימחול לו". 

לקראת יום הכיפורים פנינו לדמויות שונות בבת ים בשאלה זהה: ממי אתם רוצים לבקש סליחה? 

פאני פור, קפטנית מאמאנט בי"ס נחשונים: "הייתי מבקשת סליחה מכל אותם אנשים שלא הקדשתי להם מספיק זמן, שלא הצלחתי לגעת בעמקי נשמתם וכל אותם אנשים שחושבים שאין לי אהבה וחיבה אליהם".

יצחק דריקס, סגן ראש העיר: "סליחה מכל מי שפגעתי בו, במזיד או בשוגג, לכל מי שפנה אליי וידיי היו קצרות מלהושיע ולכן לא יכולתי לסייע לו. חג שמח, שנה טובה ורפואה שלמה לכולם".

עומרי חצור, פעיל בתחום איכות הסביבה הימית: "אני מבקש סליחה מהילדים ומהדורות הבאים על זה שאנחנו מזהמים והורסים להם את הטבע ואת העולם".

ורד דנינו, יו"ר ועד ההורים העירוני: "הייתי רוצה לבקש סליחה מהמשפחה המדהימה שלי, שבעקבות כל הפעילויות שלי והלימודים שלי אני לא מספיק בבית ולא נותנת להם את כל תשומת הלב שמגיעה להם. אז משפחה יקרה, סליחה ואני אוהבת אתכם המון".

חגי נתני, פרמדיק במד"א: "אני רוצה לבקש סליחה מאשתי שמכנה אותי חצי בעל ומבנותיי הצעירות, שכל הזמן אבא נעלם להן כדי לעזור לאנשים אחרים".

שמעון שמואלי, יו"ר איגוד בני תורה: "תמיד לבקש מההורים – מצוות כיבוד הורים היא מצווה יקרה עד מאוד – וכן מתושבי העיר על שלא הצלחתי להביא יותר ויותר שיעורי תורה ועשייה תורנית לציבור".

מירב אליהו, גננת: "מהילדים שלי, שלפעמים אני עושה כל כך הרבה בשביל אחרים ולהם לא תמיד נשארים לי כוחות או זמן".

חיים גוזלי, לוחם MMA: "אני לא מבקש סליחה, אין לי ממי, אבל יש מצב שהשנה אני אסלח לתקשורת על חוסר יחס של שנים".

מירה רבייב, מתמודדת על התואר "מיס פרוגרס" ישראל: "מהאחים שלי, לפעמים הלחץ משפיע ואנחנו כועסים ורבים ולא יוצא להתנצל כי אנחנו רגילים שמשפחה תמיד תהיה לידנו. אבל חשוב להעריך תמיד".

סופי קרסנובסקי, יו"ר מועצת התלמידים העירונית: "מהמשפחה שלי, כי אני פעילה מאוד במסגרות וחוזרת מאוד מאוחר וישר מתקלחת והולכת לישון. אני מקדישה מעט זמן לאחים שלי ולהורים ועל זה אני מבקשת סליחה".

אושרת חבר-אזולאי, מנכ"לית הפועל אבירי בת ים בכדורשת: "יום הכיפורים הבא עלינו לטובה אחרי ראש השנה הוא הזדמנות למתן חשבון נפש אישי והתוצאות שלו משליכות על כלל הסובבים שלנו. לכן אני בוחרת לבקש סליחה מכל האנשים שצועדים איתי בדרך ולא תמיד הייתה לי ההזדמנות להגיד להם תודה שבזכותם אני יכולה להמשיך ולצמוח. שנה טובה ומתוקה".

אשר אזולאי, מחנך בבית ספר ומתנדב: "אני רוצה להתנצל בפני משפחות שקצת קשה להן, סליחה! סליחה שלא נתתי יותר. שלא הקדשתי יותר. שלא הייתי יותר בשבילכן בהתמודדות היום יומית הקשה שלכן עם החיים".

שמוליק ג'ורג'י, בעל עסק בעיר: "את הסליחה שלי הייתי מבקש מהאנשים הכי יקרים לי: אשתי והבנות שלי. על שעות עבודה מרובות וגם חזרה לפעמים בשעות מאוחרות. לפעמים אנו נותנים את כל תשומת הלב לסביבה ובלי כוונה מדלגים על הקרובים לנו ומתייחסים אליהם כמובן מאליו, אז סליחה דורית, ירין ואגם היקרות".

ענבל פלאח-יעקב, יו"ר ועד הורי בי"ס הראל: לכל מכריי… סליחה אם פגעתי, אם לפעמים לא התעניינתי, אם העדפתי עיסוקים אחרים, אם אמרתי דברים מיותרים, אם טעיתי, אם הטעיתי, סליחה! והכי חשוב שנה טובה".

אסתר פרון, מחזיקת תיק החינוך: "מבקשת סליחה מהורים ותלמידים אשר לא שובצו בהתאם לבקשתם".

 ענת לבנת, יו"ר מועצת הנשים וסגנית מנהל אגף הספורט בחברה העירונית: "הסליחה שהייתי רוצה לבקש היא מחמשת ילדיי על היותי אשת קריירה, על כך שיש לי  פחות מדי זמן בשבילם, על שאני עסוקה גם בעבודה וגם בהתנדבויות שגוזלות מהם את הזמן להיות איתי וממני לתת להם יותר תשומת לב וקצת יותר אמא".

קטי פיאסצקי, חברת מועצה: "אני רוצה לבקש סליחה מהמשפחה שלי שצריכה לסבול את ההתמכרות שלי לנעליים, לפייטים ולנצנצים. לאו דווקא בסדר הזה ולאו דווקא בנפרד".

שי פרדו, מנהל המכון לאמנות: "זה ישמע קצת פלצני או מתיימר, אבל אם כבר לבקש סליחה אז זה צריך להיות מאלוהים, מכדור הארץ ומבעלי החיים, שנתנו לנו כל כך הרבה, ואנו מתוך תרבות השפע והצריכה הריקנית נוהגים לקנות עוד ועוד ולמחרת לזרוק יותר ויותר, לאדמה, לים ולכל אשר ניתן, לפגוע ולקלקל. סליחה אלוהים, סליחה כדור הארץ, סליחה בעלי החיים".