מאחורי החיוך הרחב של ענבל פלאח יעקב מסתתר עצב גדול: אביה נפטר בפתאומיות בגיל 46 ולימים גם אביה החורג מת במפתיע מדום לב. אבל היא לא נתנה לטרגדיות המשפחתיות להפיל אותה והיום היא אישה רבת פעלים. "אני שועטת הלאה, כי אנחנו לא יודעים מתי יהיה היום האחרון שלנו", אומרת ענבל בראיון מיוחד.

מראיינת: טלי בנדו לאופר

ענבל יעל פלאח יעקב (40) היא אישה עסוקה מאוד. היא עורכת דין המתמחה בדיני משפחה, נזיקין ונדל"ן; יו"ר ועד הורי הרא"ל ופורום ההורים העירוני; מייצגת את בת ים במחוז מרכז בנעמ"ת; מייסדת אתר הנדל"ן "הקהילה שלי"; חברת דירקטוריון בחברה לתרבות נוער וספורט; ובקרוב תשתתף בתכנית ההורות "משפחה שכזאת". בראיון מיוחד היא מספרת כיצד צומחים מן הקושי, איך עושים הכל יחד והאם נראה אותה בשנה הבאה מתמודדת בבחירות למועצת העיר.

ענבל, הרבה תארים יש לך, מכל התפקידים שלך מה הוא הכי את?

"אני מאוד מתחברת לנושא של חינוך. תפקיד יו"ר הוועד נותן לי סיפוק רב מתוך זה שאנחנו מקדמים את החינוך ואת רווחת התלמידים".

איך הגעת לתפקיד הזה?

"האמת שהוא הגיע אלי. הייתי בוועד הגן של התאומים בני השבע שלי, ובשנה שעברה, בכיתה א', המורה ביקשה שאהיה נציגת הכיתה בוועד ההורים. בישיבה הראשונה הציעו שאתמודד ליו"ר ונבחרתי, זאת לאחר שההורים הכירו אותי מהגן".

בתכנית "משפחה שכזו"

מה הדבר שהכי עיצב אותך?

"ללא ספק, המוות של אבי. אבא נפטר בגיל 46, הוא היה מנכ"ל אוצר מפעלי ים. הוא עשה ניקוי שיניים, חדר לו חיידק ללב והוא פשוט נפטר. זה הותיר אותנו בשוק. אמא שלי, מורה במקצועה, התקשתה להתאושש מההלם, ואני, האחות הבכורה לשני אחים צעירים, הייתי צריכה לעזור בפרנסת הבית ולעזור לה לקום. בהמשך היא חזרה ללמד, ושלוש שנים אחר כך היא הכירה את בעלה השני, אמוץ, אדם שקיבל את פרס ביטחון ישראל, שירת במוסד, אדם מדהים. אחרי שבע שנים הוא נפטר מדום לב. זה הפך אותי לאדם שלוקח את המושכות לידיים. אני אדם חזק שכל יום חייבת לדעת שעושים משהו, צעד אחד קדימה, שועטת הלאה, כי אנחנו לא יודעים מתי יהיה היום האחרון שלנו. אני פועלת ועושה מאהבה את כל תפקידיי, ואני חושבת שכל מי שיש לו את היכולת והאפשרות לתרום לסביבה צריך לעשות זאת, כי בסופו של יום אתה תורם וזה חוזר אליך".

הקמת יחד עם שותפך העסקי אלעד טל אתר נדל"ן חברתי.

"הקמנו אותו מתוך הבנה שחיפוש בית זה לא רק ארבעה קירות אלא חיפוש אחר קהילה, אנשים כמוך, ודרך האתר אנחנו עוזרים לאנשים למצוא את זה. האתר מותאם לאורח חיים דתי, אך לא רק. שנינו באים מהעולם הדתי וקהילה זה משהו שחשוב לנו. הקבלנים מאוד מאמינים בנו, ובאתר ישנם פורומים של יישובים שונים בארץ שיכולים לתת למתעניינים תמונה מלאה על החיים ביישוב  אשר משקפים לך את החיים ברמת הגן, בית הספר ועוד. כרגע אני עמוק בתוך הפרויקט הזה".

את גרה כל חייך בת ים, למדת בבית וגן, את מגדלת את ילדייך כאן, את מרגישה שהקהילתיות הזאת חלה בבת ים?

"יש ויש. בסופו של יום, גם הקהילה שלי היא ברמת בית הספר. עם ההורים אנחנו הולכים אחר הצהריים לתנועות נוער, לחוגים משותפים, וזו לחלוטין קהילה. זה קורה בקטן אך בהחלט יש מקום להרחיב את זה".

זו השנה השנייה שלך כיו"ר ועד הורים, מה חשוב לך? על מה לא תתפשרי?

"אחד הדברים שהיו חשובים לי והצלחתי ליישם זה להכניס תנועת נוער לכיתות א'-ג' הנקראת 'עוז', כי מכיתה ד' יש את בני עקיבא. אני אישית מאוד מאמינה בחינוך לציונות, בכיבוד הורים, בשבטיות, וזכינו לפתוח את זה אצלנו בבית הספר הרא"ל. חשוב לי ליישם תכניות סיוע לילדים כמו פר"ח, תכניות מעשירות שאנו מביאים אל בית הספר. יש  שיתוף פעולה מעולה עם המנהלת דניאלה פרץ וצוות המורים, כולם בראש חדשני ויש עם מי לדבר ולזוז קדימה לטובת התלמידים".

 מה יכול להוציא אותך מדעתך?

"כשיש משהו חשוב שאני מנסה לטפל בו, בדרך כלל ברמת בית הספר, ואני מתקשה לקבל סיוע – לוקח זמן עד שאני מקבלת אותו. כמובן שאני מדברת על דברים אקוטיים שמצריכים טיפול מיידי".

עם שרת המשפטים איילת שקד

את מאוד מעורבת בנעשה בעיר, השלב הבא הוא התמודדות בבחירות?

"האמת שקיבלתי הצעות ואני שוקלת אותן. להתמודד זו מילה גדולה, להיכנס לרשימה זה לא אומר שאני אשב במועצה. תלוי מה המיקום שלי יהיה וכמה מנדטים הרשימה תקבל. בגלל ריבוי רשימות מי שנכנס בדרך כלל זה אלו שבמקומות הראשונים. הייתי שמחה להיות במקום שאוכל לתרום, לקדם ולהשקיע ממרצי".

אין נשים דתיות במועצה.

"נכון, ואולי הגיע הזמן שיהיו. אני חושבת שנשים דתיות יוכלו להביא זווית שונה לפעילות בעיר".

איזה תיק מעניין אותך?

"בראש ובראשונה חינוך. זה התיק שהכי מעניין אותי, אבל יש לנו את אסתר פרון, מחזיקת תיק נהדרת. אולי נחשוב להמציא תיק של אתיקה מקצועית".

את עושה המון תפקידים, איך יש לך זמן לכל זה?

"כשאתה עושה משהו באמונה שלמה, יש לך זמן. כמובן שיש דברים שנפגעים ותודה לאל שיש לי את אמא שלי שעוזרת לי לא מעט בבישול ועם הילדים".

יש לך רק שני ילדים, זה חריג בעולם הדתי.

"אנחנו דתיים לאומיים ואני אשת קריירה, אם כי איפשהו אני חושבת שפספסתי. היום בגיל 40 זה נראה לי מאוחר מדי להיכנס להריון, יש יתרונות בלהיות הורה צעיר שיש לך עוד כוח להתרוצץ איתם בגינה".

תני טיפים לאשת קריירה מתחילה.

"צריך לבוא ממקום נקי וישר וברצון אמיתי לתרום היכן שאפשר. צריך הרבה מרפקים ולנסות להגיע למקומות הנכונים, אלו שיעזרו לך לקדם את האג'נדה שלך".

תמונה משפחתית