לאחר  שלוש שנים של ניהול בית הספר השש-שנתי "רמות", המנהלת שרי דרור פורשת. הושבנו אותה לראיון פרידה סנטימנטלי. "גדלתי בכפר הנוער 'הודיות' בגליל'", היא מספרת, "הוריי עסקו בחינוך, אבא ניהל את כפר הנוער ואמא הייתה היועצת החינוכית בכפר. החיים בכפר שכל הווייתו חינוך דבקו בי ובחמשת אחיי ורובנו חיים ועוסקים כיום בחינוך. כיום אני מתגוררת במזכרת בתיה ושותפה בקהילת קשת – קהילה מעורבת לחילוניים ודתיים. שלוש הבנות שלי לומדות במסגרות המשלבות של קשת, נגה בכתה ח' בחטיבה ואילה ושירה בבית הספר היסודי".

בעבר היא מילאה תפקידים שונים במקיף השש שנתי של רשת ברנקו וייס בבית שמש. "אני חבה תודה והערכה גדולה לעליזה בלוך, שניהלה את בית הספר ושהיום משמשת כמנהלת רשת המקיפים של ברנקו וייס. לאחר מכן זכיתי להיות מנחה פדגוגית בתכנית 'שערים לבגרות' מטעם כי"ח שניהלה שרית חדד", היא אומרת.

עם יד על הלב, שמחה לפרוש? חיכית לזה?

"מקיף רמות היווה עבורי בית אמיתי. כמנחה פדגוגית הכרתי לא מעט בתי ספר בארץ, אבל חדר מורים כמו של רמות באמת לא פגשתי. צוות מקצועי שאוהב את הילדים, מסור לעבודתו ומחוייב. במובן הזה באמת זכיתי בשותפים איכותיים ולכן הפרישה מהולה בעצב. גם התמיכה של העירייה במערכת החינוך בכלל ובמקיף רמות בפרט הייתה משמעותית מאוד והיא זו שאפשרה לנו להגיע להישגים הגבוהים ולהוקרה שאנו זוכים לה. יחד עם זאת, יש בי שמחה על הדרך החדשה. אני מצטרפת לתכנית מנדל למנהיגות חינוכית בירושלים".

ניהלת את בית הספר כמו שדמיינת שתעשי?

"תפקיד הניהול הוא אחד התפקידים המורכבים ביותר ויש בו אחריות רבה. כמובן שלא כל מה שדמיינתי קרם עור וגידים, אבל הצלחתי לממש לא מעט משאיפותיי. הצלחנו לשלב בבית הספר תוכניות חדשות, פתחנו כיתות מצוינות של 'נחשון' ו'שביט', הצטרפנו לרוח העיר בכיתות 2021 ויישמנו תוכניות חדשנות גם בחטיבה וגם בתיכון, שילבנו תוכניות העשרה של מורשה, תקשורת מקדמת ועוד".

בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה | צילום: דף הפייסבוק מקיף "רמות"

מה הדבר שתלמיד עשה והכי הכעיס אותך?

"מקרים בהם אני באמת חשה תסכול ואולי אפילו מעט כעס הם אלו של הרמת ידיים. הרף ברמות גבוה והאמונה שכל אחד יכול לא נשארת כסיסמה אלא מתממשת. לעתים הקשיים האישיים, משפחתיים והרגשיים של הילד כל כך מורכבים, ולא תמיד אנחנו מצליחים לעזור לו לא להתייאש".

מה ההחלטה שאת הכי גאה בה שעשית כמנהלת בי"ס?

"אני מאוד גאה בהחלטה שלנו כמקיף לא להתפשר ולהיות בית חינוך איכותי לקשת רחבה של אוכלוסיות, ולהתאים לכל אחד ואחת את המענה המיטבי עבורו. פתחנו ערוצי מצוינות לא רק בתחום מדעי הטבע אלא גם בתחום הרוח – בשנה הבאה ייצאו בכל שבוע שני אוטובוסים לאוניברסיטת תל אביב עם תלמידים שבחרו ללמוד פילוסופיה וספרות. זהו פרויקט ייחודי בכל הארץ שהוקם יחד עם עמותת 'דרך רוח' והוא מהווה פריצת דרך אמיתית וחשיפה לאקדמיה כבר בשלב התיכון. לצד התוכניות של המצוינות ומגמות המוזיקה והספורט הפעילות, יש לנו תכנית ייחודית של כיתות תפנית בשיתוף עמותת 'יכולות'. מדובר בתכנית שמאפשרת גם לילדים שצברו פערים לימודיים או בעלי קשיים שונים להגיע למיצוי יכולותיהם".

ספרי על רגע שבו תלמידים הצליחו להביך אותך.

"אני מובכת בקלות, גם אם לא תמיד מראה את זה. אנחנו באווירת סוף שנה ואני מודה שאני תמיד נהנית מהחיקויים שלי במסיבות הסיום – הם תמיד משעשעים. לפני כחודש התרגשתי מאוד מאחד מהרכבי המוזיקה המיוחדים שלנו – זכיתי והם הקדישו לי יצירה מוזיקלית שבאמת ריגשה אותי".

מהו הכי היה חשוב לך ללמד?

"האמונה של אדם בעצמו וביכולת ובאחריות שלו להשפיע ו'לתקן עולם' היא הדבר שהכי חשוב לי ללמד. דווקא בדור כל כך אינדיבידואליסטי ושופע חומריות, חשוב בעיני לשים דגש על חינוך הומניסטי לאחריות חברתית ופיתוח עולם הרוח".

אם היית שרת החינוך, מה היית משנה בתכנית הלימודים?

"רוח של חדשנות פדגוגית מנשבת במשרד החינוך, בייחוד לאור הרפורמה של שר החינוך הקודם, שי פירון. הייתי מתחברת לרוח, אך מאפשרת גמישות פדגוגית גדולה יותר לצוותים הפדגוגיים ולמנהלים. דבר זה חייב להיות יחד עם שיקום מעמדו של המורה והגדלת המשאבים להכשרת מורים איכותיים. בנוסף, חשוב בעיני להשקיע משאבים בפיתוח התחום ההומניסטי והחברתי בתוך בתי הספר".

שרי דרור עם ראש עיריית בת ים יוסי בכר | צילום: דף הפייסבוק מקיף "רמות"