ורד דנינו, יו"ר ועד הורי בת ים, היא אישה עסוקה מאוד. היא מנהלת רישוי ראשית בחברת החשמל, סטודנטית לתואר ראשון במדיניות ציבורית, יו"ר ועד בית ספר "תחכמוני" וכמובן אמא במשרה מלאה לשלושה ילדים (שקד 18.5, דויד 16, דביר 11). השבוע, חודש לפני פתיחת שנת הלימודים תשע"ח, שוחחנו איתה על השנה שהייתה, השנה שתהיה ומה שביניהן. 

ורד, איך את מסכמת את שנת הלימודים תשע"ז? 

"זו הייתה שנה מאתגרת. הצלחנו בנושא של הכנסת השאלת ספרים בכל בתי ספר היסודיים, למעט בית ספר אחד, ואף בחלק מהתיכונים. מדובר בפרויקט שחוסך מאות שקלים להורים על ספרים. בנוסף, בעקבות בקשות חוזרות ונשנות שלנו, חיברו את כל ביתני השומרים לחשמל. יש שיתוף פעולה טוב מאוד עם עיריית בת ים, והיום העירייה מבינה שבשקיפות ניתן לעבוד ביחד בצורה טובה יותר. בימים אלו אנחנו עוזרים למנף את נושא הצהרונים, זאת בעקבות חוק הצהרונים, בצורה הטובה ביותר למען הילדים. אנו גם מנסים לקדם את נושא הילדים האלרגנים בגנים ובתי הספר. והכי חשוב, קידום מודעות למיגור אלימות מילולית, פיזית וברשת במסגרות הלימוד".

מה לא הספקת לבצע בשנה זו? 

"לצערי לא הצלחנו למזג את ביתני השומרים, אני מקווה שזה יקרה בקרוב. גם השינוי בנושא האלימות לוקח זמן ואנחנו מנסים לקדם תכניות שונות בנושא".

אתם שואבים רעיונות מערים אחרות? 

"למען האמת, אנחנו נותנים רעיונות יותר מאשר מקבלים. יש לנו קבוצת ווטסאפ של כל היו"רים בעיר – קבוצה שהרעיונות בה הם אינסופיים ורק צריך לבחור מה לבצע. רוב הרעיונות באים מהקבוצה".

מה הדבר שהכי בוער בך לשנה הבאה? 

"ללא ספק, נושא האלימות. אנחנו רוצים לקחת את זה צעד קדימה, להיכנס לבתי ספר עם תוכנית מסודרת, לעשות מעגלי שיח ולקחת אחריות על מעשינו, הן ברמה העירונית והן ברמה הבית ספרית".

איך את מבלה את החופש הגדול עם משפחתך? 

"אנחנו אוהבים את הצפון, מטיילים, עושים קייקים. אנו נהנים גם מסרטים וטיולים בסביבה, בעיקר בערב".

כיצד אתם נוהגים לבלות בעיר? מה הפעילות החביבה עליכם? 

"לרוב אנחנו מטיילים בטיילת, במיוחד כשיש פעילויות בטיילת כמו במוצ"ש. לצערי אין הרבה מקומות בילוי בעיר".

מה החוף האהוב עליכם? 

"החוף הנפרד, מכיוון שאנחנו בית מסורתי. לשמחתי החוף עובר שדרוג גדול וכיף יותר ללכת לשם".

מה את מנסה להספיק בחופש? 

"אני משתדלת להשלים חוסרים בלימודים האקדמיים שלי ולהשלים מטלות לסיום התואר, בקיצור לימודים!".

כיו"ר הוועד, האם תושבים ניגשים אלייך ושוטחים בפנייך בעיות? 

"אני משתדלת מאוד לעזור לכל מי שפונה אלי או לאחד מהחברים האחרים בוועד. יש מקרים שאנחנו עוזרים ברמה בית ספרית ויש מקרים שמטפלים ברמה עירונית. לרוב אנחנו מצליחים לעזור. לפעמים גם זה שיש רק מישהו שמקשיב, זה מסייע לצד השני. אנחנו תמיד מקשיבים".

תלמידים מצטיינים בפעילות חברתית | צילום: דוד פרץ

מה המקרה ששבר את לבך כיושבת ראש? 

"וואו, יש המון מקרים, לרוב נושא של חרם. אני מתרסקת כשאני שומעת על ילדים שמתחבאים בהפסקה, שלא הולכים לבית הספר או שבוכים כשמגיעים הביתה כי אף אחד לא מדבר איתם. זה נושא שמאוד קשה לי איתו והייתי רוצה שלא יהיה ילד אחד שיעשו עליו חרם".

כאמא ותיקה, יש לך טיפ הורות לאמהות צעירות? 

"פשוט לזרום. למדתי עם הילדים שלי שבכל פעם שהלכתי עם הראש שלהם, היה לי יותר קל להגיע אליהם. ילדיי יודעים שאני עושה הכל כדי לקדם אותם מבחינה לימודית, אבל הרצון חייב להיות שלהם. מאוד חשוב לי נושא מעורבות חברתית ולמזלי כל ילדיי חברים בתנועת נוער שנותנת להם יותר".

את עובדת בחברת חשמל, לומדת לתואר ראשון ויושבת ראש ועד ההורים. איך עושים הכל יחד?

"למען האמת, זה קשה מאוד. אני מגיעה לעבודה בשעה שש בבוקר כדי שהיום יהיה ארוך יותר ואוכל להספיק יותר. למזלי כל חבריי בוועד יודעים שבתקופת מבחנים הם הגיבוי שלי ורק בדברים קריטיים אני מטפלת. לאורך השנה אני מתמרנת בין הישיבות, העבודה, הלימודים והבית כמובן, כמו כל אישה אני חושבת".