יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הוא מטבעו יום קשה מאוד. הסיפורים המרגשים על חיילים צעירים שלא חזרו מהקרב, על אמהות המתגעגעות לילדיהן, על אחים ואחיות שחולמים על החיים שיכלו להיות להם יחד, הם קשים מנשוא לא רק למשפחות השכולות. חבר המועצה מאיר הוני, אשר אמור היה להניח זר מטעם מועצת העיר בטקס יום הזיכרון העירוני שנערך בתחילת השבוע בגן הניצחון, פנה לראש העיר וביקש ממנו לבחור בחבר מועצה אחר כי המעמד קשה לו.
"אכן ביקשתי לא להשתתף בטקס", מסביר חבר המועצה הוני. "בשנתיים האחרונות אני לא משתתף בטקסים האלו, למרות שעשרים שנה קודם לכן השתתפתי. הטקסים האלו קשים ומדכאים מאוד. הם ארוכים מדי ומייגעים את המשפחות וזה מאוד קשה. אני כמו רוב עם ישראל יש לי קרובי משפחה שקיפחו את חייהם במערכות ישראל וגם חברים טובים. אמרתי לראש העיר שהטקסים הופכים לקשים יותר משנה לשנה. הם אמורים להיות קשים, אבל לא כאלו שהמשפחות מתקשות להיות נוכחות בהם. זו הסיבה שביקשתי לא להשתתף. שמעתי שהשנה הטקס דווקא היה קצת יותר נוח למשפחות, אבל עדיין המעמד לא קל למשפחות".
מה היית מצפה לראות בטקסים כאלו? בכל זאת מדובר באירוע לזכר חיילים שנפלו על הגנת המולדת.
"הייתי מצפה להתחשב ברגשות המשפחות שגם כך קשה להן. אני חושב שלא צריך לדכא משפחות יותר ממה שהן מדוכאות, הן איבדו את יקיריהן, קשה להן גם ככה. התכנית האמנותית והתיעודית בטקסים האלה היא מאוד קשה להכלה מבחינת הנפש. זה קשה לצפייה ולקבלה".
עצרת יום הזיכרון השנה | צילום יואב פלי
