נכתב על ידי עו"ד שלומי לויה, סמנכ"ל משפט וממשל באיגוד לשכות המסחר.
ביטוח פנסיוני עבור כל עובד בשוק העבודה מתקבל היום בטבעיות רבה, אך לא תמיד כך היה הדבר. ביטוח פנסיוני הוא חלק ממהפכה שלמה והחל להיות חובה על כלל המעסיקים במשק רק בשנת 2007, אז חתמו נציגי הארגונים הכלכליים על הסכם קיבוצי מול הסתדרות העובדים הכללית. עד אז נהנו מקרן פנסיה רק עובדים שהצליחו להשיג זאת כהטבה במסגרת משא ומתן עם מעסיקיהם. מתוך הכרה בחשיבות העובדים למקום העבודה ומחשבה כוללת על היום שאחרי הפרישה משוק העבודה, חתמו ארגוני המעסיקים על הסכם מול הסתדרות העובדים הכללית
להסכם זה נוסף צו הרחבה על ידי שר התמ"ת (כיום משרד הכלכלה והתעשייה), והוא נכנס לתוקף ב-1.1.2008.
מאז, התחום הפנסיוני התפתח בצורה מטאורית.
בשנת 2008 החובה של המעסיקים הייתה להפקיד 0.833% לחיסכון ועוד 0.834% לפיצויים, וחלק העובד היה 0.833%. סה"כ מדובר היה בהפקדות של 2.5% מדובר היה בשיעורי אחוזים להפקדות נמוכים, שיעלו מדי שנה, וזאת על מנת למנוע ייקור עלויות ההעסקה מיידי באופן שמעסיקים קטנים ובינוניים לא יהיו מסוגלים לעמוד בהם.
היום, כמעט עשור לאחר מכן, אנו כבר עומדים על שיעורי הפקדות אחרים לגמרי: המעסיק מחויב להפקדה של 6.5% לרכיב התגמולים ועוד 6% לרכיב הפיצויים ואילו חלק העובד גדל ל-6%. סה"כ: 18.5%, פי 7.4 מהנקודה בה התחלנו, וזוהי עדיין לא נקודת הסיום.
נראה כי מאז 2008 אין כמעט תחום במשק שהלך והפך מורכב ומאתגר כמו התחום הפנסיוני.
בד בבד, גם העובדים נדרשים לקבל החלטות משמעותיות מאוד בקשר לעתידם, כשלא תמיד יש להם את הידע הפיננסי המתאים על מנת לקבל אותן. למשל, מה ההבדל בין קרן פנסיה לבין ביטוח מנהלים? כמה משקל יש לדמי הניהול בתהליך ההחלטה? מהן התשואות של כל מוצר פיננסי? מהו מודל ההשקעות המומלץ: סולידי או מסוכן?
כך יוצא שהיום המעסיק בישראל צריך להתעדכן מדי יום ביומו בחקיקה, אבל בעיקר בהוראות, חוזרים והנחיות של משרד האוצר, שמגדילים את האחריות והחובות החדשים שלו כלפי העובדים..
כך למשל, המעסיק איננו יכול להתנות את שיעור ההפקדות למוצר הפנסיוני בזהות המוצר הפנסיוני. זאת אומרת שאי אפשר לומר לעובד שאם יבחר בקרן פנסיה ולא בביטוח מנהלים הוא יפקיד עבורו שיעורים נמוכים יותר. כמו כן, המעסיקים מחויבים לדווח על כל פעולה באמצעות ממשק מעסיקים, שגם הוא מצריך התעמקות והבנה.
בנוסף, משרד האוצר הפריד בין הניהול לבין השיווק הפנסיוני. הווי אומר, אם המעסיק בחר גורם שיהיה גם המשווק וגם המתפעל הפנסיוני, עליו לשלם בהתאם לנוסחה שנקבעה, תשלום אותו לא היה חייב לשלם בעבר. על מנת להימנע מתשלום זה עליו להפריד בין השיווק לבין התפעול, ולדאוג שיהיו אלו שני גורמים שונים.
עוד הוסיפה המדינה ויצאה במכרז לקרן ברירת מחדל בסופה נבחרו שתי קרנות פנסיה, כאשר המוטיב המרכזי במכרז היה שיעור דמי הניהול. הבחירה יצרה גם היא שינוי מהותי בשוק.
אלו, על קצה המזלג, חלק מהשינויים המהותיים שעובר התחום הדינאמי הזה. עולם הפנסיה של חודש אוגוסט 2017 הוא עולם אחר לחלוטין מזה שנכנסנו אליו בינואר שנת 2008. כמות החומר, האחריות, המורכבות, והאתגרים מעמידים הן את העובדים והן את המעסיקים בפני סיטואציות מורכבות מאד, המחייבות התאמות לעולם הפנסיה החדש. מה שהיה הוא ממש לא מה שיהיה.
למידע נוסף אודות פנסיה חובה גלשו לאתר לשכת המסחר תל אביב והמרכז.
צילום: ליאת מנדל
