מס הכנסה מתייחס בחומרה להעלמות מס ולדיווח מס שגויים, אבל הוא מעניק לכם הזדמנות לתקן את הטעות. נוהל גילוי מרצון הוא ההזדמנות השנייה, שרבים מחפשים ובמקרים רבים, הוא גם זה שמציל אותם מתשלום קנסות ואישום פלילי.
נוהל זה נכנס לתוקפו על רקע המאבק שרשות המיסים מנהלת סביב הלבנת הון ושימוש במזומן שאינו מדווח. מטרת הנוהל היא לגרום לישראלים שעברו על החוק ולא דיווחו על הכנסותיהם והונם למסור דיווחים מתוקנים, לשלם את המיסים ובתמורה לכך, רשות המיסים מתחייבת שלא לנקוט נגדם הליך פלילי שעשוי כמובן להסתיים בקנסות כבדים ומאסר.
מה המסלול בשבילכם: רגיל, מקוצר או אנונימי?
הגשת הבקשה אומנם מוגדרת על פי החוזר של רשות המיסים, אבל על מנת להעלות את הסיכויים שהבקשה אכן תאושר וכמובן באיזה מחיר, עו"ד לגילוי מרצון הבקיא בתחום הוא האופציה הרלוונטית, שכן הינו בעל קשרים עם רשות המיסים, שידע לכוון ולהדריך אתכם בתהליך.
בשלב הראשון – חשוב להכיר את הביורוקרטיה ואת המסלולים האופציונאליים של הנוהל. קיימים 3 מסלולים: המסלול הרגיל במסגרתו המבקש מצרף את כל המסמכים הנדרשים, המסלול האנונימי המספק אפשרות למי שאינו רוצה להזדהות להגיש הבקשה דרך מיפה כוח ומסלול מקוצר לטובת מי שרוצה לקצר תהליכים ולקבל תשובה בהקדם.
לרוע המזל, לא כל אחד יכול לבחור במסלול המועדף עליו והבחירה תלויה, בין היתר, בסך ההון. כך למשל, המסלול המקוצר רלבנטי רק למי שסך ההון הנכלל בבקשתו אינו עולה על 2 מיליון שקלים וההכנסה החייבת נובעת ממנו אינה עולה על 0.5 מיליון שקלים בשנת דיווח ויש לקחת בחשבון שאין שילוב בין מסלולים. כלומר, מסלול מקוצר לא יכול להיות אנונימי רק מסלול רגיל יכול להיות אנונימי.
עו"ד לגילוי מרצון להצלחה בתהליך
במסגרת הנוהל, למעשה שולחים את כל המסמכים (לדוגמא – פירוט סכום ההכנסה שהושמטה, אומדן ההכנסה לתשלום, מקור ההכנסה וכולי) ומחלקת החקירות דנה בבקשה. יחד עם המסמכים הרלבנטיים יש למלא טופס הצהרה לבקשה לגילוי מרצון בו למעשה ממלאים את הפרטים החשובים לדיון בבקשה (שנת המס, סה"כ לשנת המס ותקופת הדיווח) וחותמים מטה על "הנני מצהיר בזאת כי הכספים הכלולים בבקשה זו אינם נובעים מהכנסות שמקורן בפעילות בלתי חוקית. כמו כן הנני מצהיר כי הפרטים בבקשה זו ובנספחיה מלאים ונכונים".
כפי שיוסבר לכם על ידי עורך דין לגילוי מרצון, אפשר להגיש את הבקשה רק פעם אחת בחיים והנוהל אינו חל על הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית ובכל אופן, החסינות המתקבלת תקפה רק לגבי מידע שנמסר במסגרת הליך הגילוי מרצון ובנוגע אליו ולא ניתן גם להגיש את הבקשה במידה ונערכת חקירה בעניין המבקש על ידי רשות המיסים וגם לא נגד בן/בת הזוג או חברה בשליטת המבקש. ברשות המיסים מדגישים שיש לבצע את ההליך בתום לב ובכנות. כמובן שיש לוודא שהבקשה הגיעה בשלום לרשות המיסים והיא אכן מטופלת. לרוב במסלול הרגיל טיפול בבקשה נמשך עד 90 יום מהרגע הבקשה התקבלה. במסלול הקצר הטיפול בבקשות נמשך עד כ-30 יום.
אם הבקשה לגילוי מרצון אכן התקבלה, הרי שאתם אמורים לקבל מפקיד שומה אישור על תשלום מס ואת חבות המס שנותרה, שיש לשלם לרוב עד 15 יום ממסירת הודעה לתשלום ועיכוב בתשלום גורר קנסות. על מנת שהתהליך יצליח, לאחר שאושרה הבקשה, יש לשתף פעולה באופן מלא עם כל גורם רלבנטי ברשות המיסים ולשלם כמובן את התשלום במועד.
להצלחה מקסימלית בתהליך כדאי לפנות לעו"ד לגילוי מרצון אשר ילווה אתכם שלב אחר שלב כולל בתשלום חבות המס.