ימים, אוקיינוסים ושטחי חוף יוצרים מרכיב חיוני במערכת האקולוגית של כדור הארץ והם קריטיים לפיתוח בר קיימא. המשאבים הימיים מכסים יותר משני שלישים משטח כדור הארץ ומכילים 97% מהמים המצויים על פני הגלובוס. יותר מ-3 מיליארד בני אדם תלויים במשאבי הים והחוף לצורך פרנסתם.

המשאבים הימיים:

• יוצרים עבודה הגונה ופרנסה בת קיימא, ותורמים בכך למיגור העוני.
• חיוניים לביטחון המזון העולמי ולבריאות האדם.
• משמשים כרגולטור העיקרי של האקלים העולמי, ומשמשים ככלי ניקוז חשוב לגזי חממה.
• מספקים לנו מים וחמצן לנשימה.
• הם מארחים מאגרים עצומים של מגוון ביולוגי.

על יוזמות של האו״ם

תוכניות שונות שיזם האו״ם, מלמדות כי החשיבות של האוקיינוסים לפיתוח בר קיימא, מוכרת מאוד לקהילה הבינלאומית והיא מגולמת, בין היתר, בתוכניות ובהחלטות שונות של האו״ם, למשל:

• תוכנית היישום של יוהנסבורג (Johannesburg Plan of Implementation) – תוכנית שנולדה כתוצאה מוועידת האו״ם לסביבה ולפיתוח, שהתקיימה ביוהנסבורג ב-1992.
• ועדת האו״ם לפיתוח בר קיימא – CSD (The United Nations Commission on Sustainable) – שהוקמה על ידי העצרת הכללית של האו״ם בדצמבר 1992 כדי להבטיח מעקב יעיל אחר ׳ועידת האו״ם לסביבה ולפיתוח׳, הידועה גם בשם ׳פסגת כדור הארץ׳.
• הערכת המילניום האקולוגי – ה-MA (The Millennium Ecosystem Assessment), שבדקה את ההשפעה האנושית על הסביבה, והדגישה את התלות של כל בני האדם במערכות האקולוגיות של כדור הארץ ובשירותים שהם מספקים. הערכה זו הפכה את המונח ׳שירותי מערכות אקולוגיות׳ (משמע, היתרונות שמרוויחים בני האדם ממערכות אקולוגיות), למונח פופולרי מאוד.
• במסמך נוסף, ״העתיד שאנו רוצים״ (מסמך התוצאה של ה-Rio+20), קראו המדינות החברות ל״גישות הוליסטיות ומשולבות לפיתוח בר קיימא, שינחו את האנושות לחיות בהרמוניה עם הטבע ויובילו מאמצים לשקם את הבריאות ואת השלמות של המערכת האקולוגית של כדור הארץ״. בהקשר זה, הדגישו מדינות אלה את החשיבות של ״שימור ושימוש בר קיימא באוקיינוסים, בימים, ובמשאבים שלהם, לפיתוח בר קיימא, לרבות באמצעות תרומתם:
  • למיגור העוני
  • לצמיחה כלכלית מתמשכת
  • לביטחון תזונתי
  • וליצירת פרנסה ועבודה הגונה בת קיימא…״

בהתאם לכך, ב-2014 הוגשה לאספה הכללית של האו״ם הצעה של ׳קבוצת העבודה הפתוחה על יעדי פיתוח בר קיימא׳. הצעה זו הכילה ׳יעד פיתוח בר קיימא׳ – SDG-14 (Sustainable Development Goal), שמטרתו ״שימור ושימוש בר קיימא באוקיינוסים, בימים ובמשאבים הימיים, לפיתוח בר קיימא״. סוגיות אלה ואחרות, מטופלות במסגרת אג׳נדת 2030 לפיתוח בר קיימא.

מה צריך לקרות כדי שהמשאבים הימיים יתרמו לרווחת האדם?

סוגי האיומים המרכזיים על המשאבים הימיים, הם, בין היתר:

• שינויי אקלים
• זיהום ימי
• מיצוי לא בר-קיימא של משאבים ימיים ושינויים פיזיים
• הרס בתי גידול ונופים ימיים וחופים

ההתדרדרות של מערכות אקולוגיות, חופי ים ובתי גידול, משפיעה לרעה על רווחת האדם ברחבי העולם.

יידרשו ממשל תקין, סביבה מאפשרת, פעילויות אנושיות בנות קיימא, מבוססות יבשה וים, ואמצעים נאותים להפחתת ההשפעות האנתרופוגניות השליליות על הסביבה הימית, מסיבות, כמו:

• שימוש בר קיימא רב יותר במשאבים
• שינויים בהליכי הייצור ובדפוסי הצריכה
• ניהול ובקרה של פעילויות אנושיות

באופן אידיאלי, צריך לתכנן פרויקטים ואמצעים וליישם אותם בצורה משולבת, חוצת מגזרים וקנה מידה, תוך יישור קו עם גישות אקוסיסטם וקריאה למעורבות של כל בעלי העניין.

ללא ההגנה והשימור של המערכת האקולוגית של כדור הארץ, לא ניתן יהיה להשיג את רווחת האדם. כדי לשמור על איכות החיים שסיפקו האוקיינוסים למין האנושי תוך שמירה על שלמות המערכות האקולוגיות שלהם, יש לשנות את האופן שבו בני האדם רואים, מנהלים ומשתמשים באוקיינוסים, בימים ובמשאבים הימיים.

המאמר נכתב באדיבות האתר https://sustainabilitystudies.net