לפני כמאה שנים, בוצע מחקר המשלב בין ההלכה לבין עולם החקר המדעי. המחקר חשף את סוד צבע התכלת שמופיע בתנ"ך – הרי המקור וסוד הייצור של הצבע הנדיר אבד עם חורבן בית המקדש, ואיתו גם אבדה היכולת לצבוע את פתיל התכלת, שהיוותה חלק בלתי נפרד מכל אותן הלכות ציצית.
היום נהוג לזהות את החילזון המקראי ממנו הפיקו את התכלת עם חילזון ארגמון קהה קוצים – ובמאמר הבא החלטנו להסביר לכם כל מה שאתם צריכים לדעת על כך.
מאיפה הארגמון מגיע?
ארגמון קהה קוצים פתיל תכלת נפוץ בעיקר באזור חופי הים התיכון. מעבר לכך, הוא גם נפוץ באזור הים השחור, ואף ניתן לראות אותו במזרח האוקיינוס האטלנטי. באיטליה וספרד הוא משמש למאכל, והוא נחשב די נפוץ גם בפורטוגל ומרוקו.
איך הארגמון נראה?
צורת הקונכייה של הארגמון מזכירה חרוט, והאורך שלה הוא בין 4 ל-10 ס"מ. בנוסף, לרוחב הקונכייה מופיעים פסים כהים, שמשתנים בצורה ובצבע שלהם.
מצוות ציצית
לפי הלכות ציצית, יש צורך להטיל בפינות ארבעה חוטים אותם קושרים יחדיו. חלק מהחוטים אמור להיות צבוע בצבע לבן, וחלק אמור להיות צבוע תכלת. לא ידוע באופן חד משמעי מתי נפסק השימוש בתכלת, אם כי מקובל להניח כי יכולת הייצור של הצבע הנדיר אבדה יחד עם חורבן בית המקדש.
כבר במהלך תקופת האמוראים ניתן לראות מספר אזכורים לקושי משמעותי בתהליך השגת התכלת עבור הציצית.
חידוש התכלת העתיקה בעת המודרנית
עוד במאה ה-19 היו מספר ניסיונות לחידוש של מצוות התכלת המקורית, על ידי חוקרים שניסו להביא את הממצאים שלהם בפני מספר רבנים. הרב אליהו טבגר וד"ר ישראל זיידרמן למעשה זיהו את ארגמון קהה קוצים פתיל תכלת – אם כי חשוב לציין שלא מדובר בגילוי חדש, היות ואותו חילזון הופיע בכתביו של האדמו"ר מראדזין שנים רבות לפני כן.
בספר "מקור החיים" כתב האדמו"ר כי צבע התכלת הופק מ'פורפר' – שזהו למעשה שמו היווני של חילזון הארגמן.
הקמת אגודת "פתיל תכלת"
אחד הגילויים המשמעותיים ביותר בנושא היה של פרופסור אוטו אלסנר ממכללת שנקר ברמת גן. בעוד כי בעבר חוקרים רבים זיהו את חילזון ארגמון קהה קוצים כזהה לחילזון המקראי ממנו היה נהוג להפיק את הצבע, והשוו אותו לתיאורי חז"ל – פרופסור אלסנר הציע מספר דרכים ייחודיות לקבל את אותו הגוון מהמקרא.
עבודתו בעיקר עסקה בנוזל שהתמצית שלו מגיעה מהבלוטה התת-זימית של אותו החילזון. התתגליות של פרופסור אלסנר זכו לתשומת לבו של הרב אליהו טבגר, שחקר לעומק את הנושא והחל לצבוע בעצמו תכלת לציצית בשנת 1988.
בשנת 1992, הצטרפו אליו לפעילות בנושא ד"ר אורי גרינשפן, ד"ר ברוך סטרמן ויואל גוברמן וכך בעצם הוקמה אגודת "פתיל תכלת".
כמה מילים לסיכום
בשנת 1992 הוקמה אגודת "פתיל תכלת". המטרה המרכזית שלה היא לייצר פתילי תכלת לציצית בהתאם לתגלית המהפכנית, וזאת לצד קידום הסברה נרחבת בנושא.
מאז ועד היום – ניתן להגיד כי המצווה המקורית של תכלת הציצית חודשה, והיום כל מי שמעוניין יכול להשיג ציצית עם תכלת מקורית.
קרדיט תמונה: tekhelet.co.il
