לא יודע כמה מכם טסו פעם עם שש מזוודות, אבל אנחנו טסנו כעת עם שש מזוודות מלאות בציוד למחנה האימונים שלי. אני לא יכול שיחסר לי משהו כי אין לי הרבה זמן לקנות. למרות שזו ארצות הברית והכל נגיש, מניסיון העבר ואחרי המדיסון סקוור גארדן החלטתי שעדיף שיהיה יותר מאשר פחות.

כבר בשדה תעופה מצאתי עצמי מתווכח עם חברת התעופה, זה עניין שהפך לחובה. איך תטוס בלי שיעצבנו אותך? ביקשתי לשדרג למושב מועדף, בטלפון אמרו לי שזה בסדר, שזה רשום ויטפלו בזה בשדה, אך כמובן שבשדה זה לא היה רשום. מה יש לצפות מחברה כושלת שחושבת רק על כסף ולא על הנוסעים?

אני ובני משפחתי טסנו במטוס צפוף וישן, אבל לפחות נרדמתי וקמתי רק בארצות הברית. לפחות זה. אחרי שעברנו את ביקורת הגבולות יצאנו לכיוון הרכבים להשכרה. שכרתי רכב בגודל אוטובוס, GMC, ממש ענק, שהתמלא במהירות במזוודות.

ואז התחיל הסבל האמיתי. השעה עכשיו 8:00 בבוקר, ועליי לחכות עד השעה 11:00 שבה פותחים את הפורום ואוכל לקחת כרטיסים לאירוע המכירה. כיוון שהדירה ששכרתי תתפנה רק ב-19 בדצמבר, אז בינתיים אנו שוהים אצל חבר שלי, אלי אבו. אלי ואני עבדנו שנים יחד באבטחה, לפני עשר שנים הוא עזב את הארץ וכיום עושה חיל בסאן דייגו שמרחק הנסיעה ממנה לפורום עומד על כשעתיים פלוס. בסופו של דבר, ישבנו לשתות קפה ולאכול, ואז נסעתי לפורום לקחת את הכרטיסים ומשם ישר לסאן דייגו.

עוד פרט שאסור לשכוח: אין לי רישיון נהיגה, אז אירנה היא שנוהגת. זה מטורף לראות אותה נוסעת על הרכב הענק הזה.

היום הראשון הוא תמיד היום הכי קשה. מנסים להתאקלם, תמיד עייפים בגלל הג'ט לג, ולמרות הכל באותו היום הצלחתי למכור כרטיסים לישראלים שרוצים לעודד אותי בקרב הבא שלי בלוס אנג'לס. הקהילה המקומית תומכת ומתעניינת, יש רצון לראות אותי מייצג אותם ואני אעשה את זה בכבוד.

אז לכל מי שלא שמע או שיש לו קרובים באזור קליפורניה – ב-20 בינואר אני הולך להיכנס לזירה עטוף בדגל כחול-לבן שלנו ולתת את הקרב של החיים שלי. מי שרוצה כרטיסים בהנחה, כנסו לאתר לרכישת כרטיסים והשתמשו בקוד שלי GOZALI.