אם תושב אחר היה חולף ברח' האתרוג בבת ים היום בצהריים, רוב הסיכויים שהסיפור הזה לא היה בא לעולם, אבל לא כשאלירן אביטל בסביבה.
"עברתי ברחוב וראיתי שני אלטע-זאכנים, הם נכנסו ממש לתוך בניינים וחיפשו דברים, כל מה שניתן לקחת ברכב גדול. אחר כך הם החלו לנבור ולחפש בפחים ברחוב, דבר שלא ראיתי אותם עושים מעולם. אחד מהם בדיוק פתח שקית שחורה גדולה וממנה הוציא מעיל צבאי. ראיתי שהוא שם אותו בצד כדי לקחת אותו".
מה עשית?
"התקרבתי כדי למנוע את זה, והוא אמר לי שהוא לוקח את המעיל. אני אמרתי שזה בטוח נזרק בטעות, שזה מעיל צבאי ואין מצב שמישהו יזרוק אותו במכוון. הוא ניסה לחטוף אותו בחזרה, הוא משך אותו וקרא לחבר שלו שיעזור לו. הוא לא שחרר ואני אמרתי שהפח זה לא המקום של המעיל. כשהבנתי שהוא לא הולך לשחרר, התקשרתי למשטרה. עד שהוא לא שמע שאני באמת מדבר עם מוקדנית ומבקש ניידת בדחיפות למקום, הוא לא עזב את המעיל. אבל ברגע שהוא הבין שאני רציני, הוא עזב את המעיל ונעלם. אני ממש לא התכוונתי לוותר לו על זה".
למה זה היה כל כך חשוב לך?
"המעיל הזה יכול להגיע לגורמים עוינים, גורמים שיעמידו את ביטחוננו בסיכון. יש לי חלק במשאית שמחלקת מזון לחיילים בחברון 'קפה הכי אחי', החיילים מאוד חשובים לי. חשוב לי שחפצים של צה"ל לא ילכו לאן שלא צריך, יש פה סיכון שטרוריסטים יתחזו לחיילים. אי אפשר לדעת לאיזו מטרה המעיל יכול היה ללכת ואת זה רציתי למנוע".
מה המסקנה שלך מהאירוע הזה?
"לקראת פסח כולם עושים סדר וזורקים דברים, אני מבקש לפתוח את עיני הציבור ומפציר בכם אל תזרקו דברים של צה"ל או משטרה, זה מסוכן".
מאבק על המעיל | צילום: אלירן אביטל
