ילד עזב אתמול (שלישי, 12 בספטמבר) צהרון המופעל בבית הספר בו הוא לומד ויצא משטח בית הספר, ללא שמישהו הבחין בכך.

יהלי, תלמיד כיתה ב' בבית הספר "בן גוריון" בבת ים, סיים אתמול את יום לימודיו בשעה 12:45. בניגוד לימים אחרים בהם אספו אותו לביתו אחרי יום הלימודים, אתמול הוא אמור היה לשהות לראשונה בצהרון של בית הספר.

"אחרי הלימודים יהלי יצא החוצה לחצר ועמד ליד השומר, הוא רצה הביתה, הוא רצה שסבא שלו יבוא לאסוף אותו", מספרת היום אמו שני, "זו הפעם הראשונה שלו בצהרון. תמיד דחיתי את הכניסה שלו, אבל אין לי ברירה כי אני עובדת במשרה מלאה".

לדבריה, "עד השעה 13:20 יהלי עמד ליד השומר ולא רצה להיכנס לכיתה (של הצהרון). בזמן הזה הגיעה הסייעת הראשית וראתה אותו, היא אמרה לו להיכנס, וכשהוא לא רצה היא פשוט המשיכה הלאה ונכנסה לכיתה והשאירה אותו בחצר לבדו. בשעה 13:20 קיבלתי טלפון מבת דודה שלו, לא הבנתי מדוע היא מתקשרת באמצע היום ופתאום אני שומעת את הבן שלי על הקו אומר שהוא מחוץ לבית הספר ולא רוצה ללכת צהרון. בשלב הזה הוא כבר יצא החוצה משטח בית הספר. ביקשתי שייכנס ואמרתי שאדאג שיאספו אותו, אבל הוא לא הסכים. התקשרתי לסייעת הראשית, שאלתי איפה הבן שלי, היא אמרה שהיא ראתה אותו בחצר ושהוא לא רוצה להיכנס. שאלתי למה אף אחד לא יידע אותי, היא אמרה שהיא ביקשה שיתקשרו, אבל אליי אף אחד לא התקשר. בסופו של דבר, חמי יצא מהעבודה ולקח אותו, זה היה בשעה 13:45. שעה הבן שלי היה לבד ללא השגחה".

בתום יום עבודתה הלכה שני לשוחח עם מפקחת הצהרון על העניין. "שאלתי אם ידוע לה שהוא היה שעה בחוץ, היא אמרה שקרתה טעות אנוש, התקשרו לאמא של ילד אחר עם שם זהה. שאלתי איך זה הגיוני כי הילד השני היה בצהרון גם בשנה שעברה, הן לא מזהות אותו? ואם היה קורה לבן שלי משהו? כמה חוסר אחריות! אלוהים אהב אותי שזה נגמר ככה, אני גרה רחוק, אם הוא היה מחליט לצעוד הביתה? מזל שהוא ראה את בת דודה שלו, אחרת מה הוא היה עושה? הוא היה מחכה לי ברחוב עד השעה 16:00? היום לא שלחתי אותו לצהרון ואני לא יודעת מה אעשה בעתיד".

תגובת החברה העירונית טרם התקבלה.